יום ראשון, 4 במרץ 2012

פורים, אז... אוזני המן



תחשבו פורים. חשבתם אוזני המן? אתם לא היחידים. משולשי הבצק הערמומיים הללו השתלטו על המרחב הקולינרי של החג, והפכו למקבילי הסופגניות בחנוכה והמצות בפסח. אוזני המן... אף פעם לא אהבתי אותן. תמיד נראות יפות, מזמינות, מפתות עם מילוי הפרג, ובסוף – תמיד קשות מדי או לא טריות או סתם לא משהו. בדומה לסופגניות, גם הן מנסות כל שנה להשתדרג עם מילוי כזה או אחר. כבר ראיתי אוזניים במילוי ריקוטה וצימוקים, קרם פיסטוק ואפילו ריבת פאפאיה וג'ינג'ר מסוכר. אני בטוחה שעל זה מרדכי היהודי לא חשב.
אפילו מקור המנהג הוא לא ממש מנהג ולא ממש יהודי. בסך הכל מדובר בשיבוש לשוני אשכנזי שהתערבב עם סוג של בדיחה. ובכן... לא, להמן ככל הנראה לא היו אוזניים משולשות. מה כן היה? עוגיות משולשות במילוי פרג שבגרמנית נקראו "מונטאשן", כלומר – כיסני פרג. מון הוא פרג, טאשן – כיסנים. אצל היהודים שדיברו יידיש, הוסיפו את התחילית "אה" לשמות עצם, כמו "אה-מענטש" או "אה-מחייה". כך הפכו העוגיות ל"אמונטאשן". מכאן הדרך כבר הייתה קצרה. גלגול אחד או שניים וזה כבר נשמע כמו ההגייה האשכנזית להמן.מכיוון שפורים הוא חג של הלצות ובדיחות הדעת, סיפרו לילדים שאלה היו אוזניו של הצורר הנורא, שבסוג יהודי של "הפוך על הפוך" לסטריאוטיפים אנטישמיים, היו מחודדות ושחורות... כך הפכו עוגיות הפרג המשולשות לעוגיות המן.
כך או כך, אוהבת או לא, מצאתי את עצמי פתאום על תקן מומחית לענייני אזני המן, מסבירה למנחם הורוביץ על מה המהומה...