יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

עוגת דבש ותפוח על מקל, מנצנצת במיוחד



לקראת ראש השנה נחתה על שולחני הצעה שלא יכולתי לסרב לה. להשתתף בפרויקט ראש השנה של בלינג-בלינג, הבלוג הכי מנצנץ ברשת והתינוק המשותף של גלית המדהימה וליאת המהממת. הפרויקט נקרא "עד 100" ובו עשרה רעיונות למתנות / שדרוגים לחג, את רובם אפשר להכין לבד, בעלות של עד 100 ש"ח. אני מוניתי על התחום המתוק. יש לא מעט דברים שאפשר לעשות עם החמודים האלה. להציב אחד על כל צלחת, עם תווית שם לכל אורח לסימון מקומות הישיבה. לפזר מהם על השולחן לקישוט ונשנוש, ועליהם ברכות שנה טובה או חג שמח. להגיש לקינוח, עם או בלי קפה או להביא אתכם, מסודרים על צלחת לבנה, כמתנה למארחים. הרבה אפשרויות, ממתק מרשים אחד: כדורוני עוגת דבש עם רמיזות תפוחיות, מצופים שוקולד לבן וארוזים בחגיגיות. וזה כל כך פשוט וכיף להכנה, שזה כמעט לא הגון.
באופן רגיל, הייתי נותנת מתכון לעוגת דבש ומתחילה מהכנת העוגה. אבל ערב חג... למי יש זמן? במיוחד כשעוגת דבש כדאי להכין יום-יומיים מראש. ובכל מקרה מפוררים את העוגה ומוסיפים לה טעמים ומצפים בשוקולד לבן, כך שלא חובה שתהיה עוגת דבש אלוהית. לכן (גם אני לא האמנתי על עצמי בהתחלה), השתמשתי בעוגת דבש פשוטה וקנויה. אל תספרו לאף אחד...
את העלויות חישבתי לפי מחיר של אריזה שלמה, גם אם לא תשתמשו בכולה. לכן – מלבד השוקולד, יש לכם כמויות מספיקות להכפלת המתכון עד פי ארבע. אם מכפילים כמויות, אין צורך בהכפלת כמות השוקולד לציפוי. תוספת של 50 גר' על הכמות הבסיסית תספיק, כך שכמות כפולה תעלה רק 4.70 ₪ יותר. (להכפלה של יותר מ-2, תצטרכו גם עוד צלופן ומקלות). 




יום שבת, 17 בספטמבר 2011

סורבה גזר וסימני החג



גזר הוא אחד הסימנים הכי מוכרים. "קרע רוע גזר דיננו". יש, כמובן, יותר מדרך אחת להכין גזר. סוגי סלטים שונים, מבושל, חי או... מה דעתכם על סורבה? נשבעת לכם, הגזר הוא אותו גזר. את הסורבה אפשר להגיש עם סימני החג בתחילת הארוחה, כמנת ביניים מרעננת או כקינוח.
חוץ מגזר, ישנם עוד סימנים רבים. בכל עדה נהוגים סימנים מעט שונים בעיקר בשל השפות השונות שבהן שמות שונים לכל פרי וירק. לקראת החג, אני מגישה לכם את הכוכבים הגדולים של סימני החג בעדות השונות.
(ומיד אחריהם - המתכון לסורבה).

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

סימנים של שינוי


סוף הקיץ, כמעט ריח של סתיו באוויר. רק סימנים קטנים...

הגיגים נוגים...
לאט לאט אני מתחילה לחזור. לחזור לשגרה, לחזור למסלול, לחזור לעבודה שוטפת. האפונה העדינה כבר בת ארבעה חודשים! במחשבה שניה, חשבתי שזה לאט לאט, אבל פתאום הבנתי שכל כך שכנעתי את עצמי שיש לי זמן וחופשת לידה, עד שאמרתי "כן" בלי לחשוב יותר מדי לכמה פרויקטים לחוצים ועכשיו אין לי לא זמן ולא חופשה. ופתאום גיליתי כמה התגעגעתי לזה. תיכף ראש השנה ולא יכולתי להשאיר אתכם בלי שום דבר לכבוד החג.