יום ראשון, 17 באפריל 2011

היום יום הולדת - טור גליון אפריל, דרך האוכל

ניסן (המוכר לחלקכם כאפריל) הוא החודש שבו אני נוטה לקטר על יום ההולדת שלי. הוא חל בליל הסדר ואני נהנית להחמיץ פנים בנוגע לתאריך הזה מעל כל במה אפשרית. השנה, גם בטור של חודש אפריל בדרך האוכל. חג שמח!

יום חמישי, 14 באפריל 2011

קינוחים ומתוקים לפסח, חלק שני

הבטחות צריך לקיים. קינוחים ומתוקים לפסח, שניים נוספים. כמובן בהנחה שכבר הכנתם את כל הקינוחים מהחלק הראשון.
הפעם אנחנו עם שני ממתקים שיכולים לשמש קינוח או על תקן עוגיות, ליד הקפה או בלעדיו. אזהרה חמורה: ריבועי הקרמל-שוקולד כל כך ממכרים שתאלצו לחפש מצות לאורך כל השנה כדי להכין אותם שוב!
גם הפעם - פחות דיבורים, פחות תמונות, יותר עבודה. בבקשה:




יום רביעי, 13 באפריל 2011

קינוחים ומתוקים לפסח, חלק ראשון

אוקיי. אז פסח עוד רגע פה; ופסח הוא, כידוע, ארוחה; והחלק החשוב ביותר בכל ארוחה הוא, כידוע, הקינוח. אף אחד לא יזכור אם היה עוד סוג של תפוחי אדמה או אם הכנתם או לא הכנתם שלושה סוגי חרוסת. אבל כולם, כולם, כולם יזכרו את הקינוח אם תכינו אחד שווה באמת. הגישה שלי אומרת שהדבר הראשון שמכינים הוא הקינוח. למה? כי אחרי שלושה ימי בישולים, כשתהיו עייפים ומרוטי עצבים, בקלות תוותרו לעצמכם על הכנת קינוח מפואר. אם תתחילו עם הקינוח, מקסימום תוותרו על עוד סלט.
אחד מהחוקים הלא כתובים של הבלוגים הוא לא להעמיס יותר ממתכון אחד לפוסט. למה? כי זה ארוך מדי ועמוס מדי. מה שנכון - נכון. אבל הזמן דוחק וחמישה פוסטים ביומיים לא יעשו חסד עם אף אחד. לכן - אני אחרוג (בענק) מן הכלל אבל נעשה את זה ככה: שלושה מתכונים לקינוחים ומתוקים לפסח היום, עוד שניים בחלק השני, מעט דיבורים, פחות תמונות מהרגיל. ויש גם פרווה. מוכנים? הנה זה בא:

יום שלישי, 12 באפריל 2011

מישהו לבשל איתו - צחי בוקששתר ואני

איך נראית לכם עסקת חליפין כזו: אני אעשה את מה שאני יודעת ואוהבת לעשות. בתמורה,
צחי בוקששתר יכין לי ארוחה? לי העסקה נראתה מוצלחת ביותר וזה מה שעשיתי כשהתארחתי אצל צחי בתכנית "מישהו לבשל איתו", בערוץ 2.
מה אני אגיד לכם? זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה. יותר מארבע שעות של צילומים (לא כולל הכנות), צוות מדהים של אנשים שעושים חמישה דברים בו זמנית (דקלה, כן - את), לחץ, התרגשות והרבה הרבה כיף. מקווה שתהנו לפחות כמו שאני נהנתי. לחיצה קטנה ואתם שם...

אז מה היה לנו?
צחי הכין לי למנה ראשונה סלט בטטה, בוטנים וארוגולה. מעולה!
למנה עיקרית זכיתי בלוקוס בתחמיץ תמרינדי על אורז עם חומוס וירקות. מנה מדהימה! אל תוותרו על הזסטים של הלימון המסוכר.
ולקינוח, במסגרת עסקת החליפין, אני הכנתי (צחי עזר...) עוגת מוס שוקולד ומרציפן, עמוסת קישוטים. ברור שתקבלו מתכון.
מקשטים ביחד...

יום ראשון, 10 באפריל 2011

צלי בקר בחרדל ובירה (או יין וחזרת, לפסח) + פטנט על חשבון הבית

אני אוהבת בשר. אם מתעלמים מתקופת צמחונות מוכחשת בנעורי הרחוקים, אי שם בתחילת שנות התשעים, אני שייכת בהחלט לצד הקרניבורי של שרשרת המזון. באופן אישי, תמיד אעדיף נתח אנטריקוט ענק (מדיום, תודה) ללא התערבות של מרינדות או תבלינים. עד שהסטייק יגיע, אני יכולה להשתעשע עם המבורגר או קבב, אבל כאלה שהכנתי בעצמי, שאני יודעת איך נראה הבשר לפני שהפך לקציצה, מבשר שאני יודעת מי היו אבא ואמא שלו (או שלפחות הקצב שלי יודע). אבל בארוחת שבת או חג זו לא אופציה ריאלית מבחינתי. אם אני רוצה בשר על השולחן הוא צריך להיות כזה שאפשר להכין מראש, לשמור במקרר ולחמם. מבין כל האפשרויות, אני מעדיפה להצמד למוכר ולבטוח. צלי ברוטב. קשה מאוד לפספס ולהרוס אותו, אפשר (ואף רצוי) להכין אותו יום-יומיים מראש וכולם, אבל כולם, כולל גמדות הבית, אוהבים. אז למה להחליף?
קוראי הבלוג הוותיקים יודעים שאני לא כותבת בדרך כלל על מוצרים, אבל הפעם אני חורגת ממנהגי. למה? כי מדובר במוצר טוב עם ערך מוסף של יעילות. לקראת פסח, השיקה אדום-אדום (של תנובה) סדרה של נתחי בשר טריים, ארוזים בוואקום. מה זה אומר? מגשית שמחכה במקרר, בלי לעמוד בתור הפסיכי במחלקת הבשר בערב חג! האריזה שומרת על טריות 21 יום כך שאפשר לקנות את הבשר גם כמה ימים קודם. פפפפ... רק בשביל זה שווה. קיבלתי נתח צלי כתף במשקל של קילו. הבשר אכן נשמר טרי, נטול טעמי לוואי או ריחות. משקל הנתחים באריזות משתנה סביב הקילו וחצי והמחיר לפי שקילה בקופה. מחיר צלי כתף הוא 105 - 119 ש"ח לקילו. עוד בסדרה: חזה, כתף ופילה מדומה. (משווק במגה ושופרסל).


יום ראשון, 3 באפריל 2011

רק על עצמי לספר ידעתי... - טור חדש ב"דרך האוכל"


בישול הוא סוג של תרפיה. כתיבה היא סוג של תרפיה. כתיבה על בישול? נו, בכלל. ומסתבר שאני צריכה הרבה תרפיה... בנוסף לעבודה בסטודיו, במשך שלוש השנים האחרונות (פלוס-מינוס), אני כותבת מתכונים וכתבות ומצלמת למגזין "דרך האוכל". במשך שנה כתבתי גם מדור ילדים, בכיכובן של גמדות הבית. בחודש שעבר התחדשתי עם טור אישי שיופיע אחת לחודש. אני שמחה וגאה לחלוק איתכם את הטור הראשון, כפי שהתפרסם בגליון מרץ. מקווה שתהנו ממנו לפחות כמוני.