יום שבת, 5 בפברואר 2011

טוסט תפוחים וקינמון - שבירות יום א'


יש ימים כאלה שלא בא לצאת מהמיטה. לפעמים יש סיבות טובות - קר מדי, עייפות מצטברת, לילה עמוס חלומות משונים. אבל לפעמים זה פשוט יום ראשון. יום ראשון לא צריך סיבות משנה. הוא פשוט יום כזה. אחרי שישי-שבת משפחתיים, הרבה ספר-תה-שמיכה, עכשיו להתחיל שוב? יום ראשון הוא יום שברירי כזה. חייבים להתייחס אליו בעדינות ובזהירות כדי להתחיל את השבוע כמו שצריך. יום ראשון שהתקלקל, קשה מאוד לתקן. אם זה היה תלוי בי, ביום ראשון בבוקר הייתי שולחת את השמש לישון לעוד איזה שעתיים-שלוש ומבטלת את הבוקר המיותר הזה.
אבל זה לא תלוי בי... הצלצול בבית הספר של הגדולה הוא בשמונה גם ביום ראשון. שתיהן כבר ערות משש ואין סיכוי שאוכל להשאר במיטה אפילו עוד חמש דקות. בימים כאלה לא נשאר אלא למלא את הבית (ואת הנפש) בריח של קינמון, תפוחים וחמאה. ראשון בבוקר, עם שאריות החלה של אתמול ודקה עבודה (כי למי יש כוח ליותר?) אני מגרשת את רוחות יום א' ומתחילה את השבוע הזה הרבה יותר טוב.