יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

עוגת דבש ותפוח על מקל, מנצנצת במיוחד



לקראת ראש השנה נחתה על שולחני הצעה שלא יכולתי לסרב לה. להשתתף בפרויקט ראש השנה של בלינג-בלינג, הבלוג הכי מנצנץ ברשת והתינוק המשותף של גלית המדהימה וליאת המהממת. הפרויקט נקרא "עד 100" ובו עשרה רעיונות למתנות / שדרוגים לחג, את רובם אפשר להכין לבד, בעלות של עד 100 ש"ח. אני מוניתי על התחום המתוק. יש לא מעט דברים שאפשר לעשות עם החמודים האלה. להציב אחד על כל צלחת, עם תווית שם לכל אורח לסימון מקומות הישיבה. לפזר מהם על השולחן לקישוט ונשנוש, ועליהם ברכות שנה טובה או חג שמח. להגיש לקינוח, עם או בלי קפה או להביא אתכם, מסודרים על צלחת לבנה, כמתנה למארחים. הרבה אפשרויות, ממתק מרשים אחד: כדורוני עוגת דבש עם רמיזות תפוחיות, מצופים שוקולד לבן וארוזים בחגיגיות. וזה כל כך פשוט וכיף להכנה, שזה כמעט לא הגון.
באופן רגיל, הייתי נותנת מתכון לעוגת דבש ומתחילה מהכנת העוגה. אבל ערב חג... למי יש זמן? במיוחד כשעוגת דבש כדאי להכין יום-יומיים מראש. ובכל מקרה מפוררים את העוגה ומוסיפים לה טעמים ומצפים בשוקולד לבן, כך שלא חובה שתהיה עוגת דבש אלוהית. לכן (גם אני לא האמנתי על עצמי בהתחלה), השתמשתי בעוגת דבש פשוטה וקנויה. אל תספרו לאף אחד...
את העלויות חישבתי לפי מחיר של אריזה שלמה, גם אם לא תשתמשו בכולה. לכן – מלבד השוקולד, יש לכם כמויות מספיקות להכפלת המתכון עד פי ארבע. אם מכפילים כמויות, אין צורך בהכפלת כמות השוקולד לציפוי. תוספת של 50 גר' על הכמות הבסיסית תספיק, כך שכמות כפולה תעלה רק 4.70 ₪ יותר. (להכפלה של יותר מ-2, תצטרכו גם עוד צלופן ומקלות). 




יום שבת, 17 בספטמבר 2011

סורבה גזר וסימני החג



גזר הוא אחד הסימנים הכי מוכרים. "קרע רוע גזר דיננו". יש, כמובן, יותר מדרך אחת להכין גזר. סוגי סלטים שונים, מבושל, חי או... מה דעתכם על סורבה? נשבעת לכם, הגזר הוא אותו גזר. את הסורבה אפשר להגיש עם סימני החג בתחילת הארוחה, כמנת ביניים מרעננת או כקינוח.
חוץ מגזר, ישנם עוד סימנים רבים. בכל עדה נהוגים סימנים מעט שונים בעיקר בשל השפות השונות שבהן שמות שונים לכל פרי וירק. לקראת החג, אני מגישה לכם את הכוכבים הגדולים של סימני החג בעדות השונות.
(ומיד אחריהם - המתכון לסורבה).

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

סימנים של שינוי


סוף הקיץ, כמעט ריח של סתיו באוויר. רק סימנים קטנים...

הגיגים נוגים...
לאט לאט אני מתחילה לחזור. לחזור לשגרה, לחזור למסלול, לחזור לעבודה שוטפת. האפונה העדינה כבר בת ארבעה חודשים! במחשבה שניה, חשבתי שזה לאט לאט, אבל פתאום הבנתי שכל כך שכנעתי את עצמי שיש לי זמן וחופשת לידה, עד שאמרתי "כן" בלי לחשוב יותר מדי לכמה פרויקטים לחוצים ועכשיו אין לי לא זמן ולא חופשה. ופתאום גיליתי כמה התגעגעתי לזה. תיכף ראש השנה ולא יכולתי להשאיר אתכם בלי שום דבר לכבוד החג.

יום שבת, 21 במאי 2011

התחלות חדשות


בשעה שש עשרים וארבע בבוקר, ביום שלישי, מעט אחרי שצפינו בשמיים מכחילים באור הזריחה, חיינו השתנו בפעם השלישית. למרות שכבר היינו שם פעמיים, למרות שחשבנו שאנחנו יודעים למה לצפות ולמרות חודשי ההכנה וההתכוננות, למרות... הרגע הזה הוא חד פעמי, בלתי ניתן לתפיסה, כזה שאי אפשר להיות מוכנים אליו באמת. רגע של אושר מזוקק, התרגשות שעולה על גדותיה, רגע שקיים רק פעם אחת. לראות אותה בפעם הראשונה... הבנה שאינה באמת מובנת שנוצרו בתוכי חיים חדשים, שהיא חצי אני וחצי הוא. הנשימה נעתקת והלב מתמלא ברגש שקיים אך ורק ברגע הזה, אך ורק בשביל הילדה הזו. כמו שכל תינוק ותינוק שונים זה מזה, כך רגעי הלידה שלהם, שמתקיימים לשניות בודדות, שונים ומובחנים, קסומים ומפליאים באופן ייחודי. כמו טביעת אצבע המוטבעת מעתה בעולם ובקיום שלי ושלו, מן שקע קטן ורך שמתאים בדיוק לנשמתה של התינוקת שזה עתה הגיחה לאוויר העולם. קטנה, עדינה, רכה ומושלמת.

יום ראשון, 17 באפריל 2011

היום יום הולדת - טור גליון אפריל, דרך האוכל

ניסן (המוכר לחלקכם כאפריל) הוא החודש שבו אני נוטה לקטר על יום ההולדת שלי. הוא חל בליל הסדר ואני נהנית להחמיץ פנים בנוגע לתאריך הזה מעל כל במה אפשרית. השנה, גם בטור של חודש אפריל בדרך האוכל. חג שמח!

יום חמישי, 14 באפריל 2011

קינוחים ומתוקים לפסח, חלק שני

הבטחות צריך לקיים. קינוחים ומתוקים לפסח, שניים נוספים. כמובן בהנחה שכבר הכנתם את כל הקינוחים מהחלק הראשון.
הפעם אנחנו עם שני ממתקים שיכולים לשמש קינוח או על תקן עוגיות, ליד הקפה או בלעדיו. אזהרה חמורה: ריבועי הקרמל-שוקולד כל כך ממכרים שתאלצו לחפש מצות לאורך כל השנה כדי להכין אותם שוב!
גם הפעם - פחות דיבורים, פחות תמונות, יותר עבודה. בבקשה:




יום רביעי, 13 באפריל 2011

קינוחים ומתוקים לפסח, חלק ראשון

אוקיי. אז פסח עוד רגע פה; ופסח הוא, כידוע, ארוחה; והחלק החשוב ביותר בכל ארוחה הוא, כידוע, הקינוח. אף אחד לא יזכור אם היה עוד סוג של תפוחי אדמה או אם הכנתם או לא הכנתם שלושה סוגי חרוסת. אבל כולם, כולם, כולם יזכרו את הקינוח אם תכינו אחד שווה באמת. הגישה שלי אומרת שהדבר הראשון שמכינים הוא הקינוח. למה? כי אחרי שלושה ימי בישולים, כשתהיו עייפים ומרוטי עצבים, בקלות תוותרו לעצמכם על הכנת קינוח מפואר. אם תתחילו עם הקינוח, מקסימום תוותרו על עוד סלט.
אחד מהחוקים הלא כתובים של הבלוגים הוא לא להעמיס יותר ממתכון אחד לפוסט. למה? כי זה ארוך מדי ועמוס מדי. מה שנכון - נכון. אבל הזמן דוחק וחמישה פוסטים ביומיים לא יעשו חסד עם אף אחד. לכן - אני אחרוג (בענק) מן הכלל אבל נעשה את זה ככה: שלושה מתכונים לקינוחים ומתוקים לפסח היום, עוד שניים בחלק השני, מעט דיבורים, פחות תמונות מהרגיל. ויש גם פרווה. מוכנים? הנה זה בא:

יום שלישי, 12 באפריל 2011

מישהו לבשל איתו - צחי בוקששתר ואני

איך נראית לכם עסקת חליפין כזו: אני אעשה את מה שאני יודעת ואוהבת לעשות. בתמורה,
צחי בוקששתר יכין לי ארוחה? לי העסקה נראתה מוצלחת ביותר וזה מה שעשיתי כשהתארחתי אצל צחי בתכנית "מישהו לבשל איתו", בערוץ 2.
מה אני אגיד לכם? זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה. יותר מארבע שעות של צילומים (לא כולל הכנות), צוות מדהים של אנשים שעושים חמישה דברים בו זמנית (דקלה, כן - את), לחץ, התרגשות והרבה הרבה כיף. מקווה שתהנו לפחות כמו שאני נהנתי. לחיצה קטנה ואתם שם...

אז מה היה לנו?
צחי הכין לי למנה ראשונה סלט בטטה, בוטנים וארוגולה. מעולה!
למנה עיקרית זכיתי בלוקוס בתחמיץ תמרינדי על אורז עם חומוס וירקות. מנה מדהימה! אל תוותרו על הזסטים של הלימון המסוכר.
ולקינוח, במסגרת עסקת החליפין, אני הכנתי (צחי עזר...) עוגת מוס שוקולד ומרציפן, עמוסת קישוטים. ברור שתקבלו מתכון.
מקשטים ביחד...

יום ראשון, 10 באפריל 2011

צלי בקר בחרדל ובירה (או יין וחזרת, לפסח) + פטנט על חשבון הבית

אני אוהבת בשר. אם מתעלמים מתקופת צמחונות מוכחשת בנעורי הרחוקים, אי שם בתחילת שנות התשעים, אני שייכת בהחלט לצד הקרניבורי של שרשרת המזון. באופן אישי, תמיד אעדיף נתח אנטריקוט ענק (מדיום, תודה) ללא התערבות של מרינדות או תבלינים. עד שהסטייק יגיע, אני יכולה להשתעשע עם המבורגר או קבב, אבל כאלה שהכנתי בעצמי, שאני יודעת איך נראה הבשר לפני שהפך לקציצה, מבשר שאני יודעת מי היו אבא ואמא שלו (או שלפחות הקצב שלי יודע). אבל בארוחת שבת או חג זו לא אופציה ריאלית מבחינתי. אם אני רוצה בשר על השולחן הוא צריך להיות כזה שאפשר להכין מראש, לשמור במקרר ולחמם. מבין כל האפשרויות, אני מעדיפה להצמד למוכר ולבטוח. צלי ברוטב. קשה מאוד לפספס ולהרוס אותו, אפשר (ואף רצוי) להכין אותו יום-יומיים מראש וכולם, אבל כולם, כולל גמדות הבית, אוהבים. אז למה להחליף?
קוראי הבלוג הוותיקים יודעים שאני לא כותבת בדרך כלל על מוצרים, אבל הפעם אני חורגת ממנהגי. למה? כי מדובר במוצר טוב עם ערך מוסף של יעילות. לקראת פסח, השיקה אדום-אדום (של תנובה) סדרה של נתחי בשר טריים, ארוזים בוואקום. מה זה אומר? מגשית שמחכה במקרר, בלי לעמוד בתור הפסיכי במחלקת הבשר בערב חג! האריזה שומרת על טריות 21 יום כך שאפשר לקנות את הבשר גם כמה ימים קודם. פפפפ... רק בשביל זה שווה. קיבלתי נתח צלי כתף במשקל של קילו. הבשר אכן נשמר טרי, נטול טעמי לוואי או ריחות. משקל הנתחים באריזות משתנה סביב הקילו וחצי והמחיר לפי שקילה בקופה. מחיר צלי כתף הוא 105 - 119 ש"ח לקילו. עוד בסדרה: חזה, כתף ופילה מדומה. (משווק במגה ושופרסל).


יום ראשון, 3 באפריל 2011

רק על עצמי לספר ידעתי... - טור חדש ב"דרך האוכל"


בישול הוא סוג של תרפיה. כתיבה היא סוג של תרפיה. כתיבה על בישול? נו, בכלל. ומסתבר שאני צריכה הרבה תרפיה... בנוסף לעבודה בסטודיו, במשך שלוש השנים האחרונות (פלוס-מינוס), אני כותבת מתכונים וכתבות ומצלמת למגזין "דרך האוכל". במשך שנה כתבתי גם מדור ילדים, בכיכובן של גמדות הבית. בחודש שעבר התחדשתי עם טור אישי שיופיע אחת לחודש. אני שמחה וגאה לחלוק איתכם את הטור הראשון, כפי שהתפרסם בגליון מרץ. מקווה שתהנו ממנו לפחות כמוני.

יום רביעי, 23 במרץ 2011

סגול בשלישית - סגולה לאריכות ימים

סלט כרוב סגול, סלק ממולא בריאות, כדורי סלק מזוגגים ביין
סגול עולה!
בפוסט הקודם סיפרתי לכם על היום הסגול, יוזמה של ילדה בת תשע, שהוא שיאו של שבוע המודעות למחלת האפילפסיה (שהוא שיאו של חודש המודעות למחלה...). תזכורת קצרצרה ומצומצמת: ילדים ומבוגרים רבים החולים באפילפסיה, נתקלים בדעות קדומות ובחוסר ידע לגבי המחלה. מכאן הדרך לפחד ויחס שלילי לא מוצדק קצרה מדי. יום המודעות לאפילפסיה חל השנה ב-26 במרץ, כלומר - בשבת הקרובה. לרגל האירוע, נרתמו שפים, בלוגרים ובשלנים לציון היום הזה מן הכיוון הקולינרי. את המתכונים, הקישורים והמידע מרכז אתר MiYu , המיזם של יולה זובריצקי ומירה-בל גזית.
גם תופינים הופך סגול ליום אחד, ובמעט דיבורים ויותר עבודה אני שמחה להגיש לכם שלושה מתכונים סגולים בכיכובם של מלכי הסגול המטבחי, הלא הם הכרוב הסגול והסלק.

יום שני, 7 במרץ 2011

מעשים טובים

בחמישי באפריל יחול יום המעשים הטובים 2011. יש מי שצריך יום מיוחד למעשים טובים, אבל כשאני מסתכלת על האנשים שסביבי, אני רואה מעשים טובים בכל מקום. לשמחתי אני מוקפת בחברים ומכרים שהחיפוש אחר הדבר הטוב הבא שאפשר לעשות למען מישהו אחר הוא חלק משגרת יומם. אנשים נפלאים שמעשים טובים עבורם הם פשוט מעשים.
שלושה אירועים יוצאי דופן וחשובים יתקיימו במהלך שלושה ימים עוקבים (25-26-27 במרץ) בסוף החודש הקרוב:

יום רביעי, 2 במרץ 2011

שקדיות, שקדים, פאי מרציפן

פאי מרציפן מושחת
השקדיות פורחות! כן, באיחור (מאוד לא אלגנטי) של כמעט חודשיים, אפשר סוף סוף לראות פריחה לבנה-ורודה מקשטת את צידי הדרכים, הוואדיות והחורשים. שורשיו של השקד עמוקים מאוד ולעומת זאת - הוא לא גבוה, לכן הוא יכול לשרוד גם במקומות בהם אין הרבה מים ולעמוד בגבורה בפני תקופות יובש. השקדיות היו אמורות לפרוח לקראת ט"ו בשבט. כך הבטיחו לנו בגני הילדים מאז ומעולם אבל השנה, מזג האוויר הלא החלטי הצליח לבלבל גם אותן וכך מצאנו את עצמנו בשלהי אדר א' בואך אדר ב' נטולי פריחה. עד עכשיו. כנראה משהו בכל זאת העיר אותן והודיע להן רשמית שהגיע הזמן ודי לבטלנות. למגדלי השקדים - יש לא מעט באזור שלי - זה לא פשוט בכלל, האיחור הזה. הוא משבש את לוח הזמנים של חנטת הפרי ומי יודע איך זה ישפיע על התנובה (ומכאן - על המחירים בשנה הבאה...). מצד שני, עכשיו אפשר לראות בפריים אחד שדה חיטה ירוק, כלניות אין ספור ופריחת שקדיות ענוגה. בחיי שכיף לצאת החוצה.
לכבוד פריחת השקדיות, אנחנו בסימן שקדים. כן, יעבור עוד זמן עד שהפרחים שעכשיו התעוררו יהיו שקדים (שישה חודשים ואפילו יותר), אבל החשק כבר כאן. חוץ מזה, שקדים זה תמיד טוב. הם בריאים מאוד, עשירים במינרלים, ויטמינים, חומצות שומן רב בלתי רוויות וחלבון. (חשוב לשים לב שהחלבון שבשקדים אינו חלבון מלא ולכן אינו יכול להחליף בפני עצמו חלבון מן החי בתפריט צמחוני). מעבר לכל היתרונות הללו, מחקר משנת 2006 מעלה כי מנת שקדים יומית מעניקה תחושת שובע ולכן שקדים עוזרים לצרוך כמות קטנה יותר של קלוריות לאורך היום ולשמור על גזרה חטובה. אז שאני אתווכח עם מדענים?
ואם כבר שקדים אז מרציפן. ומה יותר טוב ממרציפן? מרציפן עם הרבה חמאה...

יום שבת, 5 בפברואר 2011

טוסט תפוחים וקינמון - שבירות יום א'


יש ימים כאלה שלא בא לצאת מהמיטה. לפעמים יש סיבות טובות - קר מדי, עייפות מצטברת, לילה עמוס חלומות משונים. אבל לפעמים זה פשוט יום ראשון. יום ראשון לא צריך סיבות משנה. הוא פשוט יום כזה. אחרי שישי-שבת משפחתיים, הרבה ספר-תה-שמיכה, עכשיו להתחיל שוב? יום ראשון הוא יום שברירי כזה. חייבים להתייחס אליו בעדינות ובזהירות כדי להתחיל את השבוע כמו שצריך. יום ראשון שהתקלקל, קשה מאוד לתקן. אם זה היה תלוי בי, ביום ראשון בבוקר הייתי שולחת את השמש לישון לעוד איזה שעתיים-שלוש ומבטלת את הבוקר המיותר הזה.
אבל זה לא תלוי בי... הצלצול בבית הספר של הגדולה הוא בשמונה גם ביום ראשון. שתיהן כבר ערות משש ואין סיכוי שאוכל להשאר במיטה אפילו עוד חמש דקות. בימים כאלה לא נשאר אלא למלא את הבית (ואת הנפש) בריח של קינמון, תפוחים וחמאה. ראשון בבוקר, עם שאריות החלה של אתמול ודקה עבודה (כי למי יש כוח ליותר?) אני מגרשת את רוחות יום א' ומתחילה את השבוע הזה הרבה יותר טוב.

יום רביעי, 26 בינואר 2011

יש חיים (וסדנאות קולינריות) גם בצפון! סוף סוף...

אני מניחה שרובכם כבר יודעים (או שלא) - אני גרה בצפון. לא "צפון" במובן רעננה, נתניה או אפילו חיפה. "צפון" במובן "מהחניה של הסופר רואים את הכנרת". מה אני אגיד לכם? מהיום שעברתי הנה החיים נראים אחרת. החצר האחורית שלי היא הגן הלאומי ציפורי. כבר שנתיים וחצי שלא הרחתי עשן של אוטובוס. אפילו כשאני עומדת בפקק (כי כאלה דווקא יש פה די הרבה), אני רואה בצדי הכביש שדות ירוקים, עדרי פרות והרבה אלונים. אפילו לא בר רפאלי אחת.

כן, גם לי קשה להאמין שזה אמיתי
אבל דבר אחד צריך לומר - פריפריה זה פריפריה. לא נתחיל לדבר על רמת השרותים הרפואיים כאן או על מצב שוק העבודה, כי לא נסיים. נדבר על אחד הדברים הכי פחות חשובים אבל בין המהנים ביותר: סדנאות בישול. אם במרכז הארץ אפשר לבחור בין עשרות סדנאות שמתקיימות בכמה מוקדים מרכזיים - בין אם אלה בתי ספר לבישול או חנויות מתמחות שהתרחבו לכדי אימפריות קולינריות - הרי שבצפון ההיצע קטן ודל.
ובכן, לא עוד! יש דברים שאני לא יכולה לעבור עליהם לסדר היום! החלטתי שצריך לעשות משהו בנידון כי גם לתושבי הצפון מגיע! לא סבלנו די? גם טילים ומלחמות וגם שלא תהיה סדנת סושי?
אז החלטתי להביא לצפון את השפים הכי טובים, את הסדנאות הכי מקצועיות ואת אנשי המקצוע הכי מבוקשים. הפרויקט יוצא לדרך ממש בימים אלה. אם אתם צפוניים, אתם מוזמנים לעמוד הפרויקט בפייסבוק, שם תוכלו להצטרף ולהישאר מעודכנים. בעצם, גם אם אתם לא צפוניים. אולי יום אחד יתחשק לכם לשלב סדנה מעניינת עם סופ"ש בצפון?
אם יש לכם חברים בצפון, ספרו להם. אני מבטיחה לכם שהם ישמחו ויודו לכם. וגם אני.

יום ראשון, 16 בינואר 2011

טארט טאטן

תפוחים, קרמל, חמאה... מי צריך יותר?
זה התחיל עם נעמה ודודי מבייגלה. באחד הימים העלה אחד מהם תמונה של טארט טאטן שצולם בבית קפה חדש שנפתח בשכונה שלהם. הסתכלתי על התמונה, היא הסתכלה עלי בחזרה, ושתינו ידענו - קרמל, חמאה, תפוחים? אני לא עומדת בזה. חייבת להכין אחד, ומיד! כשבאותו יום ממש, שני אנשים שאין קשר ביניהם ביקשו ממני מתכון ל"עוגה עם תפוחים, אבל לא פאי ולא בחושה" ול"משהו עם בצק פריך וקרמל", ידעתי שהיקום רוצה שאכין טארט טאטן. לשמחתי, היו לי כבר תמונות מוכנות מראש כך שידעתי שאפילו פוסט יצא מזה... הצילומים נערכו לכבוד כתבה בנושא מאכלים הפוכים שפרסמתי לפני כשנתיים ב"דרך האוכל". הסוד בטארט הזה הוא תשומת לב. אין כאן חומרים מיוחדים, אין כאן תהליכים מורכבים, רק תשומת לב. להוריד מהאש ברגע הנכון, לקנות תפוחים טובים, לא לעבד את הבצק יותר ממה שצריך. המתכון נראה ארוך אבל מדובר בעצם בכמה שלבים לא מסובכים בכלל. תנסו ותראו.

יום שני, 3 בינואר 2011

עוגיות חמאת בוטנים, בננות ושוקולד צ'יפס

עוגיות חמאת בוטנים, בננה ושוקולד צ'יפס
לפני הכל - הבלוג עבר מתיחת פנים קטנה. אז מה אתם אומרים? שינויים קטנים נוספים צפויים בהמשך.
ולענייננו: אוסף של נסיבות ואילוצים הוא תמיד כר פורה לנביטת מתכונים. אילוצי זמן, תנור מקולקל, טעות בתיבול, מחסור בחומרים או לחילופין - חומרי גלם שצריך להשתמש בהם טרם יהפכו לפסולת אורגנית... כל בשלן מנוסה מכיר את המתכונים הכי טובים שמקורם בסטייה מן התכנון המקורי. המתכון הזה נולד מהצורך להעסיק את גמדות הבית במשך שעה בפעילות כיפית במיוחד. אין ספק שאפיית עוגיות עונה על הדרישה. מגבלת הזמן אילצה אותי לוותר על קריצת צורות ולהצמד לעוגיות בלילה, כאלה שמניחים בתלוליות על התבנית. הרבה זמן הסתובבתי עם חשק להכין עוגיות חמאת בוטנים, אך בקערת הפירות זעקו מרה שתי בננות נטושות. החלטתי לקחת סיכון ולנסות לשלב. ההימור השתלם. יצאו עוגיות לא רעות בכלל... מבט נוסף על החומרים גילה שהעוגיות יצאו אפילו מספיק בריאות כדי שאתן לגמדות לזלול מהן חופשי בלי נקיפות מצפון והן אפילו לא חלביות. בערב, כשעדכנתי על מאורעות היום בפייסבוק (תרפיה קבוצתית ללא תשלום), גיליתי שעליתי על משהו מעניין. תוך פחות משעתיים שלושה אנשים שונים הכינו את העוגיות ויצאו מבסוטים. נו, אז צילמתי מהר את מה שנשאר ובאתי לספר.