יום שלישי, 13 ביולי 2010

ברצלונה המתוקה

ברצלונה הפתיעה אותנו בגשם. דקיק ומעצבן, מעכיר אווירה ומאפיר תאורה. הגענו לברצלונה אחרי מדריד החמה ויומיים נעימים להפליא בבילבאו המדהימה. דווקא היום הראשון בברצלונה היה יום יפה והעברנו אותו בשיטוט חסר מטרה בפארק גואל, כך שנשארה בליבנו תקווה לחזרתה של השמש. בוקר היום השני קידם את פנינו בזרזיף דקיק, מרגיז ובלתי פוסק. למרות שהצלחנו להעביר יום אחד כזה בטיול עם מטריה, בערב כבר היינו במצב רוח מדוכדך למדי. כשגילינו בבוקר היום הבא שאין סימן לשמש והווילון השקוף לא הוסר, הטיול המהנה התחיל לקבל טעם חמצמץ.


ידענו שאסור לתת לזה לקרות, ולכן החלטנו לזנוח את תכנית הטיול המסודרת וישבנו לארגן את התכניות מחדש.פתחתי את רשימת הכתובות וההמלצות שהבאתי איתי. הרבה מאוד מקומות מתוקים... הכוונה הייתה לחלק אותם בין הימים, אך לאור הנסיבות החלטנו לכנס באותו יום כמה מקומות שבהם רצינו לבקר ופשוט לדלג ביניהם. יום של ישיבה על מגדנות וקפה, אחד אחרי השני.


התחנה הראשונה הייתה קונדיטוריית "אסקריבה" (Escriba) הידועה. זהו אחד המקומות הותיקים והמפורסמים ביותר בברצלונה. כאן ישבו בעבר (ולפעמים יושבים גם בהווה) כל המי-ומי של ברצלונה. לא שהיינו יודעות לזהות אותם... המקום קטן ומרגיש כמו בועה דחוסה של חשיבות עצמית. אם בכל מקום אחר בספרד התקבלנו מיד בחיוך, בברכת שלום, באדיבות ובנעימות מסבירת פנים, הרי שכאן - אתה סתם עוד תייר.


הויטרינה במקום קטנה אך מרשימה. קינוחים אישיים מעוצבים, טארטים קטנים ועוגות. היו יותר מדי שילובי שוקולד לבן, לימון, ופירות-שוקולד. לכן הלכתי על טארט שוקולד אישי.


מה אגיד לכם? קרוקנט השקדים שהונח למעלה היה טעים להפליא. כל השאר - היה מתוק מדי, דחוס מדי וכבד מדי. למרות שישבתי זמן די ארוך, עם קפה גדול ליד, השארתי בצלחת בערך רבע מהטראט. היו לי ציפיות גבוהות יותר מהמקום שהעשירון העליון של ברצלונה נוהר לקנות בו עוגות וקינוחים החל מ-1820.
אנחנו ביקרנו בסניף לה-רמבלה בגלל הגשם. הסניף הראשי שבו גם מכינים את העוגות, הלחמים והמתוקים, נמצא בגראן-ויה.
עם זאת אתר החברה חמוד מאוד ויש בו הרבה מידע (כולל הצעות עבודה...).
Escriba, La Rambla de Sant Josep 83

ההומלס החינני מימין הוא חלק מהתפאורה.

את המקום הבא שביקרנו בו, היה קצת קשה למצוא, אבל היה כל כך שווה את המאמץ! קונדיטוריית "בובו" (bubo). כאן מצאנו את הקינוח הטוב ביותר שטעמנו!. החלל קטן, נעים, מעוצב בקווים נקיים, בגוונים אחידים, הרבה משטחים כהים, חלקים ורגועים. האווירה היא של שקט מרגיע ונינוח. במקום שישה מקומות ישיבה בלבד, ליד שני ברים שפונים אל הרחוב.


איצ'סו, המלצרית החיננית והמתוקה, התעניינה, הסבירה וגם נתנה לנו לטעום ממגוון ממתקים שנמכרים במקום בקופסאות. אגוזי מקדמיה קלויים, במעטה טראפל וקקאו, הפילו אותנו. הויטרינה פשוט נפלאה. קינוחים אישיים, גם בכוסיות, עוגות קטנות וגדולות... והכל מוקפד, יפה, מרהיב.

שימו לב לפס הקרוקנט שבקדמת התמונה... עוד תפגשו אותו בהמשך.

הקינוחים והעוגות הם יצירי כפיו של הקונדיטור קארלס מאמפל (Carles Mampel). רואים את השורה החמישית בתמונה? זו שיש בה רק כיפת שוקולד אחרונה? זהו קינוח שכבות מוס שוקולד, עוגת ספוג קפוצ'ינו-וניל דקיקה, קריספי פרלינה, על בסיס עוגת ספוג דקיקה בשמן זית, שזכתה באליפות קינוחי השוקולד העולמית ב-2005. את זה האחרון? אני אכלתי אחר כך....


חלק מהקינוחים הם גרסאות מוקטנות של העוגות הגדולות שנמכרות במקום. רמת הגימור לא יורדת גם בקנה מידה קטן.


למרות שהיצירה הספציפית הזו לא מדברת אלי באופן אישי (אני לא חובבת קינוחי מוס פירות, ויש לי בעיה רצינית עם קינוחים מצופי גלוסים למיניהם), לא יכולתי שלא לתת את הכבוד לעיצוב המדוגם.


אחרי הויטרינה הארוכה, בחציה השני של החנות, ניצבים כמו חיילים, שורות-שורות של מקארונים בכל הצבעים. אם תחליטו להשקיע באחד, תוכלו לקבל אותו באריזת מתנה מתוקה ומעוצבת להפליא שנראית כמו קוביה שחורה קטומת פינה.
באופן מפתיע, מחיר הקינוחים האישיים הוא 3.50 אירו (נכון למאי 2010) שזה בעברית 17.5 שקל. זה זול מאוד גם ביחס למה שקורה בארץ וגם ביחס למחירים בברצלונה. לכן...


מיד הרשיתי לעצמי, בנוסף לכיפת השוקולד זוכת הפרס, גם את פס הקרוקנט מאותה תמונה. אוייי..... כמה שזה היה טעים! בסיס פריך ועליו שכבות של קרם פרלינה, מוס שוקולד, עוגת ספוג-פרלינה דקיקה, וקריספי פרלינה-שוקולד. אני מסתכנת באמירה שהקינוח הזה פשוט מושלם. לצידו שתינו אספרסו מצויין, שהוא הדבר היחיד שניתן לרכוש במקום שאינו קינוח או ממתק. היה כל כך טעים, עד שביום האחרון שלנו, חזרנו כדי להפרד מברצלונה עם עוד אחד כזה....
להבדיל מרוב המקומות בספרד, שמחנו לגלות שכאן אסור לעשן. יכולנו להנות בלי ריח מטריד של עשן סיגריות. מי שבכל זאת רוצה לעשן וגם לנשנש משהו מלוח, יכול לשבת בשלוחה של המקום שנמצאת במרחק שתי חנויות משם. שם מוגשים גם כמה מיני טאפאסים (ממה ששמעתי - די סתמיים) ואת הקינוח לפי בחירתכם יביאו לכם לשם. אבל לא חבל?
באתר המעוצב תוכלו לראות מה יש ולהזיל ריר.
bubo, בקצה הרחבה של כנסית סנטה מריה דל מאר.
אני לא טורחת לתת את הכתובת המדוייקת משום ששם הרחוב לא מופיע במפות ואף אחד לא מכיר אותו בשמו. פשוט תגיעו לכנסיה. כשתעמדו ברחבה, בגבכם לכנסיה, חפשו את השלט השחור-לבן-צהוב בסמטה, בצד שמאל.

מכיוון שלא יכולתי להפסיק, יצא ארוך... לכן, את שאר הרפתקאותינו בספרד אשמור לפעמים הבאות. בפעם הבאה - ממתקים ועוד ממתקים! כולל חנות מטריפה שבה תוכלו לראות איך מכינים סוכריות צבעוניות ומקסימות בעבודת יד.
-

9 תגובות:

  1. תענוג גדול לקרוא ולדמיין את הטעם. יש לך טעם טוב גם במקומות.
    חגי שקלאר

    השבמחק
  2. דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדייייייייייייייי!!!! אלוהי.

    השבמחק
  3. חגי (געגועים עזים...), עדנה וגלית - תודה רבה! חכו, חכו... יש עוד הרבה!
    אפשר להרשם לקבלת עדכונים במייל ;-)

    השבמחק
  4. נהדר! אושר גדול לקרוא, למצמץ בשפתיים ולדמיין שגם אני שם...

    השבמחק
  5. קראתי את הפוסט הכתוב בצורה קולחת, התבוננתי בתמונות המרהיבות,חשתי כאילו אני שם....נהדר!!!

    השבמחק
  6. איזה כיף לקרוא אותך, והתמונות - מרהיבות.
    לא הבטחת הרחבה בסוף הפוסט?

    השבמחק
  7. תמרי, צודקת. הבטחתי. מבטיחה גם לקיים.
    מקווה שבקרוב...

    השבמחק
  8. אנחנו טסים בקרוב לברצלונה ומתים על ממתקים,ממתקים ועוד ממתקים :-)
    מה עם הפוסט עליהם?אפשר המלצות?

    השבמחק
  9. אנונימי יקר/ה, פוסט ההמשך על ברצלונה אכן מתעכב...
    אני לא יודעת מתי יגיע זמנו, אבל אם תשאיר/י כתובת מייל או לחילופין תשלח/י מייל לכתובת שלי (למעלה, בצד שמאל) אשמח להמליץ לפחות על מקום אחד ששווה ביקור.

    השבמחק

תרצו לומר משהו? אשמח לשמוע.