יום רביעי, 25 בפברואר 2009

מרק בצל ובירה, לכבוד החורף שאין


בחוץ משתוללות רוחות צפוניות מקפיאות. גשם דופק על החלונות, מתחלף לעיתים במטחי ברד שנשמעים כמו מאיימים לפרוץ דרך הגג בזעם. ברק מפלח את השמיים כמו מנסה לחתוך את יריעת החושך בסכין חדה והרעם מהדהד בעקבותיו, מרעיד את הבית בקול גדול.
בנקודה זו מתחלקת האנושות לשני חלקים: אלו שאומרים עכשיו "יוווו.... איזה כיף!" ואלו שמתכווצים בדיכדוך. אני שייכת לזן השני. בעוד שהנבחר הוא חובב חורף מושבע, שמת על קר בחוץ וחם בפנים, אני מעדיפה יבש, חם, מואר ועם הרבה שמש. אם הכנרת לא הייתה נראית כמו שלולית בוץ, ואם מישהו היה שואל אותי, הייתי מוותרת בכיף על כל הקר והרטוב הזה. על דבר אחד אין בינינו מחלוקת. מרק. בחורף צריך מרק. אם בשביל להעצים את חווית החורף (בשבילו) ואם בשביל לחמם קצת את העצמות עד שיגיע כבר הקיץ (בשבילי).
אז לפני שיגמר החורף הבקושי קיים הזה שקיבלנו השנה, רציתי להספיק כמה מרקים. נגיד, שלושה-ארבעה בתור התחלה ומשם נראה.... החלטתי להתחיל עם מרק לא כבד מדי אבל חורפי במידה. המרק הוא וואריאציה למתקדמים על מרק בצל מוכר.
הראשון בסדרה - מרק בצל ובירה
גם מי שלא אוהב בירה, לא צריך לדאוג. הבישול מאדה את האלכוהול והטעם המוכר של הבירה מתפוגג ומתחלף בטעם עמוק-עשיר וכמעט מתקתק. ניסיתי עם בירות שונות, החל בבירות של בנות כמו קורונה, דרך בירות אמצע כמו קרלסברג והיינקן ואף הרהבתי לנסות עם גיניס. אם לומר את האמת (ברור, רק האמת), זה ממש לא משנה. הטעם האופייני משתנה בכל מקרה במהלך הבישול ולכן לכו על בירה שטעימה לכם באופן כללי אבל אל תשקיעו בבירה יקרה במיוחד. סתם חבל.
מתקבל מרק חורפי, סמיך, עם "אטריות" דקיקות של בצל.
דרגת קושי: קל מחלקה: פרווה / חלבי טובה אישית: שימו לב לשלב השחמת הקמח. פטנט מדליק שמעניק למרק צבע חום עמוק בלי להזדקק לעזרתה המפוקפקת של אבקת מרק.

מה צריך?
2 כפות קמח
1 ק"ג בצל (כעשרה בצלים בינוניים)
20 גרם חמאה אפשר מרגרינה, ברור. אפשר גם להחליף בשתי כפות שמן.
כף שמן
500 מ"ל בירה לבנה (בקבוק או פחית גדולים / 2 כוסות) זוכרים? לא להשתגע. סתם בירה תספיק.
600 מ"ל מים (2.5 כוסות)
1 ענף סלרי עלים
צרור קטן ענפי טימין משהו כמו 6 ענפים.
3/4 כפית מלח
1/2 כפית קימל טחון מוסיף מאוד, אבל אם אין - לא נורא. בהזדמנות תוסיפו למדף התבלינים. אחלה תבלין.
1/4 כפית פלפל לבן
להגשה: שמנת חמוצה לא חובה
מה עושים עם זה?
1. מניחים מחבת יבשה על גבי אש גבוהה וקולים בה את הקמח תוך ערבוב עד לגוון חום – שזוף. נזהרים מאוד (מאוד!) לא לשרוף את הקמח, אבל עם אומץ - מגיעים לגוון שזוף מאוד. מערבבים כל הזמן אחרת תקבלו קמח שרוף ומר. מקררים תוך ערבוב.

2. חותכים מחצית מהבצל לקוביות. מחממים בסיר את החמאה והשמן ומאדים בהם את הבצל עד שקיפות. מוסיפים את הקמח הקלוי ומערבבים היטב.

3. מוסיפים בירה, מים, סלרי, 2 ענפי טימין, מלח, קימל ופלפל. מביאים לרתיחה. ממשיכים לבשל על אש קטנה כשעה, עד שהבצל רך מאוד.

4. בינתיים, חותכים את שאר הבצל לחצאי עיגולים דקים ככל האפשר. מטגנים עד לצבע שזוף עמוק.
5. מוציאים מהסיר את ענף הסלרי וענפי הטימין ומוסיפים אליו מחצית מהבצל המטוגן. מרסקים בעזרת מוט ריסוק או במעבד מזון. המרקם לא צריך להיות חלק לחלוטין.
6. מוסיפים את שאר הבצל המטוגן לסיר ואת העלים משני ענפי הטימין שנותרו ומערבבים. אפשר לשמור מעט בצל מטוגן לעיטור המנות בהגשה.
7. מגישים עם כף שמנת חמוצה על כל מנה (אם רוצים פרווה, אפשר לוותר).
כמה יוצא? סיר גדול, בערך 8 מנות עוד משהו? כמו הרבה מאוד מאכלים, גם זה אוהב לנוח במקרר למשך הלילה. המנוחה מאפשרת לטעמים להרגע, להתגבש ולהתאחד. לא חובה, אבל מומלץ.


יום רביעי, 4 בפברואר 2009

טבילת אש - עוגיות תמרים ושומשום

כנראה שבסוף צריך להתחיל וללכת על הדבר האמיתי. אז למרות שבלוג הוא מקום להגיגים, רשמים ועוד דברים שמעניינים בעיקר את מי שכתב אותם, כולנו יודעים שכאן, בבלוג הזה, התכנסנו לצורך עניין אחד בעיקר. כן, אני מתכוונת למתכונים ותודה לכל המתחכמים. כדי להקל עליכם (בעצם בעיקר עלי. רזי ה-Html עדיין לא גלויים בפני באופן מספק), נתחיל במשהו פשוט וגם בטוח.


עוגיות תמרים ושומשום
המתכון, שלקוח מתוך כתבת ראש השנה שלי ב"דרך האוכל", כיכב תקופה מסויימת בפורומי אוכל ובבלוגים של אחרים כך שאני יכולה להניח שהוא מוצלח. למרות שאין לי תמונות הכנה עבורו (באמת שלא היה מה לצלם), כולי תקווה שאצליח למלא פוסט טעים גם ויזואלית.
דרגת קושי: קל מחלקה: חלבי/פרווה טובה אישית: הקפידו על שומשום טרי. שלא תעפשו לי את העוגיות.















מה צריך?
1 כוס ממרח תמרים (300 גר') זה שקונים בקופסת פלסטיק בסופר. לא תמרים בוואקום.
1 כוס סוכר (200 גר')
50 גר' חמאה / מרגרינה ברוב המתכונים חמאה תהיה הרבה יותר טעימה. כאן באמת שלא ירגישו ממש הבדל. השיקולים כאן הם ענייני בריאות וחלבי / פרווה בלבד.
3 כפות מיץ לימון
2 כוסות שומשום (300 גר') אם בא לכם להשקיע, תקלו קצת את השומשום על מחבת יבשה. קצת, שיזהיבו, לא יותר. ממש לא חובה.
6 כפות גדושות קמח
1 כף גדושה קינמון

מה עושים עם זה?
1. מחממים בסיר בינוני ממרח תמרים, סוכר, חמאה ולימון. אחרי רתיחת התערובת, מבשלים עוד כשלוש דקות ומערבבים מדי פעם. מכבים את האש.
2. מוסיפים שומשום, קמח וקינמון, מערבבים היטב ומניחים מכוסה לקירור.
3. בידיים רטובות מאוד יוצרים כדור קטן (בכמות כשל תמר קטן), משטחים לדיסקית ומניחים בתבנית. אופים ב-180 מעלות 7-10 דקות, עד שהעוגיות זהובות לגמרי ובשוליים מעט יותר. אל תשתמשו בטורבו. בתום האפייה העוגיות עדיין מאוד רכות. אל תתפתו לאפות יותר זמן. תציצו בתחתית ושימו לב לא לחרוך אותן. מצננים לחלוטין.
4. מחביאים את העוגיות בכלי אטום ליומיים לפחות. אחרי יומיים הן הרבה הרבה יותר טעימות.

כמה יוצא? כ-50 עוגיות עוד משהו? לעוגיות מרקם רך עם התפצפצויות של שומשום.


נו, איך היה? טעים? יפה? מעניין? מצחיק? בבקשה - תהיו נחמדים. הביטחון העצמי השביר שלי מתחנן.
אם לא תתקבלנה תגובות הקוראות להשמדת הבלוג, ייתכן מאוד שיהיה המשך. עוד מתכונים, עוד צילומים ועוד מהלא ידוע...

אמא: תגובה אחת תספיק. אני - וכולם - יודעים שאת אוהבת אותי.

שניה לפני הסוף: אני יודעת שחלק מהתמונות נראות לא משהו על המסך שלכם. זו בעיה שאני צריכה לנסות ולפתור, אבל אם תקליקו על התמונה, תקבלו אותה בגדול ובאיכות הרבה יותר טובה.