יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

מחאה מתוקה עם מיקרו מיני סופגניות ללא טיגון

הטור שלי בדרך האוכל, דצמבר 2011 - כולל קיטורים ומיני סופגניות אפויות.





הטור פורסם בגליון דצמבר של דרך האוכל. לחצו כאן למתכון באתר ifeel ולגרסת הדפסה.

ולסיום סיומת: איך אפשר בלי? רוקינג שטריימל!!!
חנוכה שמייח!


-
- סופגניות, סופגניות ללא טיגון, סופגניות אפויות, מיני סופגניות, מתכון, מתכונים לחנוכה

יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

עוגת דבש ותפוח על מקל, מנצנצת במיוחד



לקראת ראש השנה נחתה על שולחני הצעה שלא יכולתי לסרב לה. להשתתף בפרויקט ראש השנה של בלינג-בלינג, הבלוג הכי מנצנץ ברשת והתינוק המשותף של גלית המדהימה וליאת המהממת. הפרויקט נקרא "עד 100" ובו עשרה רעיונות למתנות / שדרוגים לחג, את רובם אפשר להכין לבד, בעלות של עד 100 ש"ח. אני מוניתי על התחום המתוק. יש לא מעט דברים שאפשר לעשות עם החמודים האלה. להציב אחד על כל צלחת, עם תווית שם לכל אורח לסימון מקומות הישיבה. לפזר מהם על השולחן לקישוט ונשנוש, ועליהם ברכות שנה טובה או חג שמח. להגיש לקינוח, עם או בלי קפה או להביא אתכם, מסודרים על צלחת לבנה, כמתנה למארחים. הרבה אפשרויות, ממתק מרשים אחד: כדורוני עוגת דבש עם רמיזות תפוחיות, מצופים שוקולד לבן וארוזים בחגיגיות. וזה כל כך פשוט וכיף להכנה, שזה כמעט לא הגון.
באופן רגיל, הייתי נותנת מתכון לעוגת דבש ומתחילה מהכנת העוגה. אבל ערב חג... למי יש זמן? במיוחד כשעוגת דבש כדאי להכין יום-יומיים מראש. ובכל מקרה מפוררים את העוגה ומוסיפים לה טעמים ומצפים בשוקולד לבן, כך שלא חובה שתהיה עוגת דבש אלוהית. לכן (גם אני לא האמנתי על עצמי בהתחלה), השתמשתי בעוגת דבש פשוטה וקנויה. אל תספרו לאף אחד...
את העלויות חישבתי לפי מחיר של אריזה שלמה, גם אם לא תשתמשו בכולה. לכן – מלבד השוקולד, יש לכם כמויות מספיקות להכפלת המתכון עד פי ארבע. אם מכפילים כמויות, אין צורך בהכפלת כמות השוקולד לציפוי. תוספת של 50 גר' על הכמות הבסיסית תספיק, כך שכמות כפולה תעלה רק 4.70 ₪ יותר. (להכפלה של יותר מ-2, תצטרכו גם עוד צלופן ומקלות). 




מה צריך? (ל-12 יחידות)
1 כוס פירורי עוגת דבש (כ- 1/4 תבנית מאורכת)  עוגת דבש של עלית, 15.75 ₪
70 גר' שוקולד לבן + 150 גר' בשביל הציפוי   שוקולד לבן עלית, 3 אריזות 100 גר', סה"כ 14.10 
כפות רכז תפוחים טבעי  תרכיז תפוחים סיידר הגליל בבקבוק, 10.90 ₪
1/4 כפית קנמון
קמצוץ מלח
אביזרים נוספים:
גליון צלופן שקוף אריזה של שני גליונות, 2.90 ₪, בחנויות יצירה, צרכי משרד ולפעמים גם בסופר.
סרט לקשירה (מבד או סרט מתנה רגיל סרט מתנה, 4.00 ₪, סרט בד, 12.90 ₪, רגיל תמצאו בסופר ובד בחנויות יצירה או סדקית
מקלות לסוכריות / שיפודי עץ קטנים אריזת 24 יח', 12.90 ₪, בחנויות חד פעמי ובחנויות מתמחות.
סה"כ – 69.45 ₪ לגרסת סרט הבד היקרה. כמות כפולה תעלה 74.15 ₪.

מה עושים עם זה? 
1 מפוררים בידיים את העוגה – כ-1/4 תבנית מאורכת. ממסים 70 גר' שוקולד לבן. מערבבים בקערה את כל החומרים מלבד השוקולד לטבילה. מעבירים למקרר ל-15 דקות.

2 מכדררים בין כפות הידיים כדורים קטנים מהתערובת, כ-2 ס"מ קוטר. מניחים על נייר אפיה שמונח על מגש. 

3 שולחים שוב למקרר ל-10 דקות, להתמצקות שתאפשר נעיצה טובה של המקלות.

4 נועצים מקל בכל כדור ומחזירים למנוחה נוספת במקרר, הפעם של חצי שעה.

5 ממסים במיקרו את השוקולד הלבן לציפוי בכלי עמוק ולא רחב. מפעילים לעשרים שניות, מערבבים וחוזרים על הפעולה עד שרוב השוקולד נמס אך עדיין יש מעט גושים. ממשיכים לערבב בלי חימום נוסף עד שכל הגושים נמסים.
6 טובלים כל כדור בשוקולד, מטפטפים היטב שאריות שוקולד כדי שלא תתקבל שלולית בתחתית הכדור ומניחים על נייר אפיה שמונח על מגש. 

7 זורים מעט קינמון על חציו האחד של כל כדור. מעבירים למקרר להתקשות השוקולד. בחום הקיץ זה יכול לקחת זמן. לא להבהל אם גם אחרי שעה השוקולד עדיין לא קשה לחלוטין. עוד קצת סבלנות וזה יקרה.

8 בזמן שהשוקולד מתקשה, מדפיסים שמות וברכות בצבע שיתאים לצבע הסרט שבחרתם. אפשר גם לתת לילדים לכתוב. גוזרים את התוויות, מנקבים חור בכל אחת וגוזרים את הפינות כדי לקבל צורת תווית . גוזרים את הצלופן לריבועים בגודל 20 X 20 ס"מ. גוזרים מהסרט רצועות באורך 15 ס"מ.

9 כשהשוקולד התקשה לחלוטין, מניחים ריבוע צלופן ובמרכזו כדור מצופה. אוספים את שולי הצלופן סביב הכדור, וקושרים את הסרט בקשר פשוט. משחילים את התווית על גבי הסרט וקושרים קשר פרפר יפה. אפשר להשתמש בשני סרטים שונים (כמו בתמונה) ולקשור את התווית בעזרת הסרט השני .

10 שומרים את הכדורים הארוזים והמוכנים במקרר עד השימוש. 













יום שבת, 17 בספטמבר 2011

סורבה גזר וסימני החג



גזר הוא אחד הסימנים הכי מוכרים. "קרע רוע גזר דיננו". יש, כמובן, יותר מדרך אחת להכין גזר. סוגי סלטים שונים, מבושל, חי או... מה דעתכם על סורבה? נשבעת לכם, הגזר הוא אותו גזר. את הסורבה אפשר להגיש עם סימני החג בתחילת הארוחה, כמנת ביניים מרעננת או כקינוח.
חוץ מגזר, ישנם עוד סימנים רבים. בכל עדה נהוגים סימנים מעט שונים בעיקר בשל השפות השונות שבהן שמות שונים לכל פרי וירק. לקראת החג, אני מגישה לכם את הכוכבים הגדולים של סימני החג בעדות השונות.
(ומיד אחריהם - המתכון לסורבה).

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

סימנים של שינוי


סוף הקיץ, כמעט ריח של סתיו באוויר. רק סימנים קטנים...

הגיגים נוגים...
לאט לאט אני מתחילה לחזור. לחזור לשגרה, לחזור למסלול, לחזור לעבודה שוטפת. האפונה העדינה כבר בת ארבעה חודשים! במחשבה שניה, חשבתי שזה לאט לאט, אבל פתאום הבנתי שכל כך שכנעתי את עצמי שיש לי זמן וחופשת לידה, עד שאמרתי "כן" בלי לחשוב יותר מדי לכמה פרויקטים לחוצים ועכשיו אין לי לא זמן ולא חופשה. ופתאום גיליתי כמה התגעגעתי לזה. תיכף ראש השנה ולא יכולתי להשאיר אתכם בלי שום דבר לכבוד החג.

יום שבת, 21 במאי 2011

התחלות חדשות


בשעה שש עשרים וארבע בבוקר, ביום שלישי, מעט אחרי שצפינו בשמיים מכחילים באור הזריחה, חיינו השתנו בפעם השלישית. למרות שכבר היינו שם פעמיים, למרות שחשבנו שאנחנו יודעים למה לצפות ולמרות חודשי ההכנה וההתכוננות, למרות... הרגע הזה הוא חד פעמי, בלתי ניתן לתפיסה, כזה שאי אפשר להיות מוכנים אליו באמת. רגע של אושר מזוקק, התרגשות שעולה על גדותיה, רגע שקיים רק פעם אחת. לראות אותה בפעם הראשונה... הבנה שאינה באמת מובנת שנוצרו בתוכי חיים חדשים, שהיא חצי אני וחצי הוא. הנשימה נעתקת והלב מתמלא ברגש שקיים אך ורק ברגע הזה, אך ורק בשביל הילדה הזו. כמו שכל תינוק ותינוק שונים זה מזה, כך רגעי הלידה שלהם, שמתקיימים לשניות בודדות, שונים ומובחנים, קסומים ומפליאים באופן ייחודי. כמו טביעת אצבע המוטבעת מעתה בעולם ובקיום שלי ושלו, מן שקע קטן ורך שמתאים בדיוק לנשמתה של התינוקת שזה עתה הגיחה לאוויר העולם. קטנה, עדינה, רכה ומושלמת.

יום ראשון, 17 באפריל 2011

היום יום הולדת - טור גליון אפריל, דרך האוכל

ניסן (המוכר לחלקכם כאפריל) הוא החודש שבו אני נוטה לקטר על יום ההולדת שלי. הוא חל בליל הסדר ואני נהנית להחמיץ פנים בנוגע לתאריך הזה מעל כל במה אפשרית. השנה, גם בטור של חודש אפריל בדרך האוכל. חג שמח!

יום חמישי, 14 באפריל 2011

קינוחים ומתוקים לפסח, חלק שני

הבטחות צריך לקיים. קינוחים ומתוקים לפסח, שניים נוספים. כמובן בהנחה שכבר הכנתם את כל הקינוחים מהחלק הראשון.
הפעם אנחנו עם שני ממתקים שיכולים לשמש קינוח או על תקן עוגיות, ליד הקפה או בלעדיו. אזהרה חמורה: ריבועי הקרמל-שוקולד כל כך ממכרים שתאלצו לחפש מצות לאורך כל השנה כדי להכין אותם שוב!
גם הפעם - פחות דיבורים, פחות תמונות, יותר עבודה. בבקשה:




יום רביעי, 13 באפריל 2011

קינוחים ומתוקים לפסח, חלק ראשון

אוקיי. אז פסח עוד רגע פה; ופסח הוא, כידוע, ארוחה; והחלק החשוב ביותר בכל ארוחה הוא, כידוע, הקינוח. אף אחד לא יזכור אם היה עוד סוג של תפוחי אדמה או אם הכנתם או לא הכנתם שלושה סוגי חרוסת. אבל כולם, כולם, כולם יזכרו את הקינוח אם תכינו אחד שווה באמת. הגישה שלי אומרת שהדבר הראשון שמכינים הוא הקינוח. למה? כי אחרי שלושה ימי בישולים, כשתהיו עייפים ומרוטי עצבים, בקלות תוותרו לעצמכם על הכנת קינוח מפואר. אם תתחילו עם הקינוח, מקסימום תוותרו על עוד סלט.
אחד מהחוקים הלא כתובים של הבלוגים הוא לא להעמיס יותר ממתכון אחד לפוסט. למה? כי זה ארוך מדי ועמוס מדי. מה שנכון - נכון. אבל הזמן דוחק וחמישה פוסטים ביומיים לא יעשו חסד עם אף אחד. לכן - אני אחרוג (בענק) מן הכלל אבל נעשה את זה ככה: שלושה מתכונים לקינוחים ומתוקים לפסח היום, עוד שניים בחלק השני, מעט דיבורים, פחות תמונות מהרגיל. ויש גם פרווה. מוכנים? הנה זה בא:

יום שלישי, 12 באפריל 2011

מישהו לבשל איתו - צחי בוקששתר ואני

איך נראית לכם עסקת חליפין כזו: אני אעשה את מה שאני יודעת ואוהבת לעשות. בתמורה,
צחי בוקששתר יכין לי ארוחה? לי העסקה נראתה מוצלחת ביותר וזה מה שעשיתי כשהתארחתי אצל צחי בתכנית "מישהו לבשל איתו", בערוץ 2.
מה אני אגיד לכם? זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה. יותר מארבע שעות של צילומים (לא כולל הכנות), צוות מדהים של אנשים שעושים חמישה דברים בו זמנית (דקלה, כן - את), לחץ, התרגשות והרבה הרבה כיף. מקווה שתהנו לפחות כמו שאני נהנתי. לחיצה קטנה ואתם שם...

אז מה היה לנו?
צחי הכין לי למנה ראשונה סלט בטטה, בוטנים וארוגולה. מעולה!
למנה עיקרית זכיתי בלוקוס בתחמיץ תמרינדי על אורז עם חומוס וירקות. מנה מדהימה! אל תוותרו על הזסטים של הלימון המסוכר.
ולקינוח, במסגרת עסקת החליפין, אני הכנתי (צחי עזר...) עוגת מוס שוקולד ומרציפן, עמוסת קישוטים. ברור שתקבלו מתכון.
מקשטים ביחד...

יום ראשון, 10 באפריל 2011

צלי בקר בחרדל ובירה (או יין וחזרת, לפסח) + פטנט על חשבון הבית

אני אוהבת בשר. אם מתעלמים מתקופת צמחונות מוכחשת בנעורי הרחוקים, אי שם בתחילת שנות התשעים, אני שייכת בהחלט לצד הקרניבורי של שרשרת המזון. באופן אישי, תמיד אעדיף נתח אנטריקוט ענק (מדיום, תודה) ללא התערבות של מרינדות או תבלינים. עד שהסטייק יגיע, אני יכולה להשתעשע עם המבורגר או קבב, אבל כאלה שהכנתי בעצמי, שאני יודעת איך נראה הבשר לפני שהפך לקציצה, מבשר שאני יודעת מי היו אבא ואמא שלו (או שלפחות הקצב שלי יודע). אבל בארוחת שבת או חג זו לא אופציה ריאלית מבחינתי. אם אני רוצה בשר על השולחן הוא צריך להיות כזה שאפשר להכין מראש, לשמור במקרר ולחמם. מבין כל האפשרויות, אני מעדיפה להצמד למוכר ולבטוח. צלי ברוטב. קשה מאוד לפספס ולהרוס אותו, אפשר (ואף רצוי) להכין אותו יום-יומיים מראש וכולם, אבל כולם, כולל גמדות הבית, אוהבים. אז למה להחליף?
קוראי הבלוג הוותיקים יודעים שאני לא כותבת בדרך כלל על מוצרים, אבל הפעם אני חורגת ממנהגי. למה? כי מדובר במוצר טוב עם ערך מוסף של יעילות. לקראת פסח, השיקה אדום-אדום (של תנובה) סדרה של נתחי בשר טריים, ארוזים בוואקום. מה זה אומר? מגשית שמחכה במקרר, בלי לעמוד בתור הפסיכי במחלקת הבשר בערב חג! האריזה שומרת על טריות 21 יום כך שאפשר לקנות את הבשר גם כמה ימים קודם. פפפפ... רק בשביל זה שווה. קיבלתי נתח צלי כתף במשקל של קילו. הבשר אכן נשמר טרי, נטול טעמי לוואי או ריחות. משקל הנתחים באריזות משתנה סביב הקילו וחצי והמחיר לפי שקילה בקופה. מחיר צלי כתף הוא 105 - 119 ש"ח לקילו. עוד בסדרה: חזה, כתף ופילה מדומה. (משווק במגה ושופרסל).


יום ראשון, 3 באפריל 2011

רק על עצמי לספר ידעתי... - טור חדש ב"דרך האוכל"


בישול הוא סוג של תרפיה. כתיבה היא סוג של תרפיה. כתיבה על בישול? נו, בכלל. ומסתבר שאני צריכה הרבה תרפיה... בנוסף לעבודה בסטודיו, במשך שלוש השנים האחרונות (פלוס-מינוס), אני כותבת מתכונים וכתבות ומצלמת למגזין "דרך האוכל". במשך שנה כתבתי גם מדור ילדים, בכיכובן של גמדות הבית. בחודש שעבר התחדשתי עם טור אישי שיופיע אחת לחודש. אני שמחה וגאה לחלוק איתכם את הטור הראשון, כפי שהתפרסם בגליון מרץ. מקווה שתהנו ממנו לפחות כמוני.

יום רביעי, 23 במרץ 2011

סגול בשלישית - סגולה לאריכות ימים

סלט כרוב סגול, סלק ממולא בריאות, כדורי סלק מזוגגים ביין
סגול עולה!
בפוסט הקודם סיפרתי לכם על היום הסגול, יוזמה של ילדה בת תשע, שהוא שיאו של שבוע המודעות למחלת האפילפסיה (שהוא שיאו של חודש המודעות למחלה...). תזכורת קצרצרה ומצומצמת: ילדים ומבוגרים רבים החולים באפילפסיה, נתקלים בדעות קדומות ובחוסר ידע לגבי המחלה. מכאן הדרך לפחד ויחס שלילי לא מוצדק קצרה מדי. יום המודעות לאפילפסיה חל השנה ב-26 במרץ, כלומר - בשבת הקרובה. לרגל האירוע, נרתמו שפים, בלוגרים ובשלנים לציון היום הזה מן הכיוון הקולינרי. את המתכונים, הקישורים והמידע מרכז אתר MiYu , המיזם של יולה זובריצקי ומירה-בל גזית.
גם תופינים הופך סגול ליום אחד, ובמעט דיבורים ויותר עבודה אני שמחה להגיש לכם שלושה מתכונים סגולים בכיכובם של מלכי הסגול המטבחי, הלא הם הכרוב הסגול והסלק.