יום שבת, 29 בדצמבר 2012

בירה וסיפור (אל דאגה, בסוף יש גם מתכון)


על בירה, כבוד ומה שביניהם
ובסוף גם מתכון לכדורי גבינה כחולה בבלילת בירה ופנקו 

בלב מישוריה המוריקים של אירלנד שוכנת לה העיירה קולהאון. אם תגיעו לשם, לא תוכלו להתעלם מהאנדרטה המשונה שניצבת בכיכר המרכזית (והיחידה) של העיירה. במרכז הכיכר, זקופה בגאון דמות גבר רזה ואציל פנים, האוחז בידו האחת דגל ובידו השניה מגילה. על המגילה חקוקות המילים "כבוד, חופש, בירה". הפנים האריסטוקרטיות המפוסלות בהבעה גאה ומלאת הדר אינן מסגירות לרגע את העובדה שמכנסיו של האדון משתלשלות סביב קרסוליו בעוד הוא לבוש בתחתוני צמר מפוסלות היטב. על ראשו מאוזן להפליא ספל בירה.

השנה היא 1530 לערך והאגדה המקומית מספרת על סר האמפריז ווינסטון, אציל בריטי מקורב (מדרגה שלישית) למשפחת המלוכה. סר האמפריז נראה מאוכזב למדי מהמלון היחידי בעיירה על שלושת חדריו, אליו נקלע עם משרתו ג'ייבס לאחר שנהג המרכבה שלהם חלה. הוא התנחם בכך שבקומת הכניסה של המלון נמצא הבר המקומי, כך שיוכל להעביר את הזמן בשתיית בירה במקום במלחמות שליטה עם הפישפשים במיטתו.

יום ראשון, 9 בדצמבר 2012

חנוכה על ארגזים (ומיני סופגניות אפויות)

עברנו דירה השבוע. בתוך הישוב, אולי 800 מטר בקו אווירי (ואולי יותר? או פחות? מה אני מבינה בקווים אוויריים?...), ובכל זאת, למרות קוצר המרחק - ארגזים, הובלה, הרבה סנדוויצ'ים וכל הבלאגן הזה. את הבוקר הראשון של חנוכה אני מבלה בסידור ספרי הבישול בשני המדפים החדשים שלי ובהתעלמות מוחלטת מהחשק שיש לי לקצוץ, לערבב, ללוש, לקשט, להאכיל... אחר כך אני אכין חביתה וסלט ואחלום על ריח של אפיה. תנור עדיין אין לי פה. במהלך השבוע הקרוב יגיע התנור הישן של אחותי ועד אז אני מקווה שגם כל הסירים והכלים יהיו מחוץ לארגזים. עד אז, אני משאירה אתכם עם האחריות להכנת הסופגניות האלה שגם מופיעות בגיליון אוסף המתכונים הנבחרים שיצא החודש לדרך האוכל. המתכון הופיע בשנה שעברה בטור שלי והוא כולל קיטורים ומיני סופגניות אפויות, טעימות במיוחד. חג שמח!


יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

טארט קינמון ושוקולד לחורף קיצי


אחרי הפסקה די ארוכה אני שוב כאן. הסטודיו החדש עדיין בשיפוץ ובמקביל אנחנו גם עוברים דירה (מעבר שכולל גם הוא הרבה מאוד שיפוצים), כך שנשאר לי מעט מאוד זמן לדברים אחרים. אז אני מנצלת ומודה לכל מי שחיכה בסבלנות. אני מקווה שתגלו שהסבלנות השתלמה...
באופן רשמי, כבר חורף. אבל באופן רשמי עוד יותר, אין פה ממש חורף. כולם תמיד אומרים שבארץ אין סתיו אבל דווקא בשנים האחרונות אני חושבת שפיתחנו אחד כזה. הטמפרטורות יורדות, העלים נושרים ומזג האוויר הפכפך. יומיים של גשם ואחריהם שלושה ימים בחולצות קצרות. לצערי, הסתיו הזה הוא פשוט החורף שלנו שהופך לסתווי יותר משנה לשנה. (אני אומרת "לצערי" כי אנחנו צריכים את הגשם של החורף, אבל מבחינתי - שמש כל השנה!). העניין הוא שיש מאכלי חורף ואנחנו מפספסים את ההזדמנות לאכול אותם. אם פעם היה לי סיר מרק אחד לפחות במקרר, באופן קבוע מתחילת אוקטובר, היום אני אורבת לתחזית בתקווה לקבל תירוץ למרק סמיך ומחמם.
קינמון הוא תבלין של חורף, לפחות בעיני. נכון שגם בקיץ הוא מפציע בעוגות בחושות, אבל ניחוח קינמון שמתפשט בבית, מתחבר אצלי מיד למעלות קטנות וחד ספרתיות שמנסות להזדחל פנימה דרך החריץ שמתחת לדלת, בעוד הגשם מקיש מנגינה נוגה באצבעותיו הרטובות על החלונות. כן, החורף עושה אותי פיוטית במידה מוגזמת.
אז כפשרה בין הכמיהה שלי למאכלי חורף ובין השמש המלטפת שעדיין מבלבלת את היצורים הקטנים ואת הצמחים בגינה שלי, אני מכינה טארט קינמון ושוקולד כמגשר בין ניחוחות החורף לחום הקיץ. מצד אחד קינמון ובצק פריך חמאתי, מצד שני מוס-גנאש קריר ומלטף, וביניהם שוקולד. הרבה שוקולד...



יום שני, 30 ביולי 2012

ט"ו באב - רומנטיקה בכוסית שוקולד


לפני הכל - התנצלות מראש על פוסט קצת מבולגן מבחינה גרפית. יש איזו בעיה בממשק ואני מקווה שיסדרו את זה במהרה. ולעניין: לאחרונה שאלו אותי מספר פעמים למה בבלוג שלי, כשוקולטיירית, אין יותר מתכוני שוקולד. ובכן, הסנדלר הולך יחף וכל זה, אבל הבטחתי לתקן ולתת לכם יותר מהדבר האמתי. ביום שישי הקרוב נחגוג את ט"ו באב ואין הזדמנות טובה מזו לקצת שוקולד. נכון, זה דורש קצת השקעה, אבל לא בכל יום חוגגים ט"ו באב. ליתר דיוק: אתם תחגגו את ט"ו באב. אני, שבכל שנה מחליטה שהשנה נחגוג את החג הרומנטי של הלוח העברי כמו שצריך ושבכל שנה מגלה שמשהו נופל בדיוק באותו יום, אחגוג השנה את מסיבת הסיום של קבוצת "כוכב" במעון שלנו, יחד עם האפונה הקטנה שכבר גדלה וחוגגת את מסיבת הסיום הראשונה שלה (שלושה חודשים בלבד אחרי שהצטרפה למערכת החינוך). יהיו שירים, יהיו כדורי שוקולד, אבל רומנטיקה לא תהיה שם. 

אבל לא באנו בשביל לקטר, נכון? לכם אין מסיבת סיום. בזמן שאני אתמוגג למראה תינוקת בת שנה ושלושה חודשים רוקדת לצלילי "לשפן יש בית" ואתהה בלבי האם גם ההורים האחרים שמים לב שהאפונה שלי הכי מוצלחת מכולם, אתם תהיו עסוקים בהכנת קינוח רומנטי לט"ו באב. תשמעו לי, משם זה מתחיל. קינוח רומנטי מושקע, המשך ערב זוגי אל מול השקיעה, מפה לשם כבר מחליפים טבעות, ולפני ששמתם לב - הופ! אתם במסיבת סיום מול עשרה תינוקות מפזזים. על המהירות בה הם הופכים מתינוקות לילדות בנות שמונה נדבר בפעם אחרת...
אז מספיק דיבורים ובואו נתחיל.שימו לב לתהליך העבודה. כדי שהשוקולד המומס יתקשה בצורה טובה, יש לטמפרר אותו. זהו תהליך שדורש מעט מיומנות ומפאת קוצר הזמן פשוט נזייף אותו. אל תבהלו, אנחנו מתחילים עם קצת תיאוריה בשוקולד. תבטיחו לי שתקראו עד הסוף ותראו שזה ממש לא מסובך. כל עוד מדובר על שימוש ביתי, זה יספיק.


יום חמישי, 5 באפריל 2012

עוגיות לפסח (פוסט לחץ)

סליחה מראש. מגיע לכם יותר. מחר כבר פסח ורק עכשיו מצאתי קצת זמן (שאותו גנבתי ממשימה חשובה אחרת) כדי להעלות פוסט פסח. מצד שני, אני מקווה שזכרתם לבקר את פוסט קינוחי ומתוקי הפסח הכפול מהשנה שעברה (בקלאווה מצות, סמיפרדו פרג וקראמבל תפוחים בחלק הראשון, אצבעות טופי (טוויקס פסח) וריבועי קרמל ושוקולד בחלק השני) ולא הרגשתם נטושים לגמרי.
עכשיו שוב סליחה. אני עושה את הבלתי יעשה. אתם רואים את התמונות? אלה ארבעה סוגים של עוגיות פסח, מתוך כתבה שהכנתי למאקו לחג. עכשיו אני עושה את הבלתי יעשה. אני נותנת לכם כאן רק תמונות ושולחת אתכם לכאן בשביל המתכונים. אל תכעסו. חופשת פסח היא לא מקום עבודה אידאלי עבור אמהות...

האהובות עלי הן  עוגיות השוקולד. הן טעימות במיוחד ואין בהן טיפת שמן / חמאה, ההכנה שלהן קלילה, מלכלכת קערה אחת בלבד ובנוסף לכל הן פרווה! (מה היה לנו? נטול גלוטן, נטול לקטוז, נטול כיור מלא).
* ההגיון אומר שאפשר להחליף את הקורנפלור בקמח תפוחי אדמה ובכך להתאים אותן גם ללא אוכלי קטניות אבל עדיין לא ניסיתי. אם מישהו מנסה, אשמח לשמוע איך יצא.

שברי הקרמל-פקאן-שוקולד הם תענוג משחית במיוחד (וגם שדרוג של ריבועי השוקולד מהשנה שעברה). מומלץ להחביא אותם בחלק האחורי של המקרר. לא כדי שישאר לכם, אלא כדי שיהיה לכם קשה להגיע. אחרת - שלא תגידו שלא הזהרתי - תוך שעה אתם מחסלים לבד את הקופסה. (בתוך קופסה יפה הן יכולות להיות מתנת חג נהדרת!)


עוגיות שקדים וסילאן מיועדות למי שרוצה להרגיש קצת יותר בריא פחות בטטה בחג הזה.

אחרונות -  הנשיקות. כי אם זה נראה כמו פסח, מקרקר כמו פסח ונשאר לשבוע כמו פסח, אז יהיו שם נשיקות. הפעם, בתוספת רעננה של ג'ינג'ר ולימון. (צנצנת יפה, סרט קשור סביב והרי לכם מתנה מושקעת למארחת).

כל שנשאר הוא לאחל חג שמח, וכמובן - לסיום סיומת:





יום ראשון, 4 במרץ 2012

פורים, אז... אוזני המן



תחשבו פורים. חשבתם אוזני המן? אתם לא היחידים. משולשי הבצק הערמומיים הללו השתלטו על המרחב הקולינרי של החג, והפכו למקבילי הסופגניות בחנוכה והמצות בפסח. אוזני המן... אף פעם לא אהבתי אותן. תמיד נראות יפות, מזמינות, מפתות עם מילוי הפרג, ובסוף – תמיד קשות מדי או לא טריות או סתם לא משהו. בדומה לסופגניות, גם הן מנסות כל שנה להשתדרג עם מילוי כזה או אחר. כבר ראיתי אוזניים במילוי ריקוטה וצימוקים, קרם פיסטוק ואפילו ריבת פאפאיה וג'ינג'ר מסוכר. אני בטוחה שעל זה מרדכי היהודי לא חשב.
אפילו מקור המנהג הוא לא ממש מנהג ולא ממש יהודי. בסך הכל מדובר בשיבוש לשוני אשכנזי שהתערבב עם סוג של בדיחה. ובכן... לא, להמן ככל הנראה לא היו אוזניים משולשות. מה כן היה? עוגיות משולשות במילוי פרג שבגרמנית נקראו "מונטאשן", כלומר – כיסני פרג. מון הוא פרג, טאשן – כיסנים. אצל היהודים שדיברו יידיש, הוסיפו את התחילית "אה" לשמות עצם, כמו "אה-מענטש" או "אה-מחייה". כך הפכו העוגיות ל"אמונטאשן". מכאן הדרך כבר הייתה קצרה. גלגול אחד או שניים וזה כבר נשמע כמו ההגייה האשכנזית להמן.מכיוון שפורים הוא חג של הלצות ובדיחות הדעת, סיפרו לילדים שאלה היו אוזניו של הצורר הנורא, שבסוג יהודי של "הפוך על הפוך" לסטריאוטיפים אנטישמיים, היו מחודדות ושחורות... כך הפכו עוגיות הפרג המשולשות לעוגיות המן.
כך או כך, אוהבת או לא, מצאתי את עצמי פתאום על תקן מומחית לענייני אזני המן, מסבירה למנחם הורוביץ על מה המהומה...

יום שלישי, 7 בפברואר 2012

ט"ו בשבט האם הוא חג?


ט"ו בשבט כבר כאן. על שקדים ושקדיות כבר דיברנו בעבר, עם פאי מרציפן שתמיד אפשר לחזור אליו. אבל לשקדיה אין בלעדיות על ט"ו בשבט. רגע של כנות: מה אתם באמת יודעים על ט"ו בשבט? כדי לברר את העניין לעומק, הרי לכם מקבץ חידות:
לוויתן האם הוא דג? ט"ו בשבט האם הוא חג? ומהי בירתה של אקוודור? איך קשורים ספי ריבלין, חנוך רוזן וששי קשת לכל הסיפור? ומה הקשר בין קהילת המורים הכלל עולמית לט"ו בשבט? מבולבלים? גם אני. אז נתחיל מההתחלה. כשהייתי קטנה, בזמן העתיק בו היה ערוץ יחיד, שודר שעשועון טריוויה טלוויזיוני מבריק לילדים בשם "שניים בראש אחד". כל יום חמישי, בחמש וחצי, מיד אחרי ערב חדש, היה מתחיל הפתיח המצויר. ששלושת החידות הראשונות שלעיל היו חלק ממנו. רבים מחברי (וגם הנבחר, אגב) טענו במשך שנים שהסדרה היא חלק מן הייקום המקביל המתקיים אצלי בראש והיו משוכנעים שהמצאתי אותה לחלוטין. נראה היה שאיש לא זוכר אותה מלבדי. (עד שהגיח יו-טיוב לעולמנו ועזר לי להוכיח לעולם את שפיותי. תודה!). היום, קרוב לשלושים שנה אחרי, אני יודעת בוודאות לומר שלוויתן אינו דג ושבירת אקוודור היא קיטו. אך מה לגבי ט"ו בשבט? האם הוא חג? סקר מקיף ומדעי שערכתי (בקרב שני אנשים בתור במכולת, מוכר אחד ושש ביצים) הוכיח לי כי התשובה לא ברורה לרבים וטובים עד היום.

יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

עוגת דבש ותפוח על מקל, מנצנצת במיוחד



לקראת ראש השנה נחתה על שולחני הצעה שלא יכולתי לסרב לה. להשתתף בפרויקט ראש השנה של בלינג-בלינג, הבלוג הכי מנצנץ ברשת והתינוק המשותף של גלית המדהימה וליאת המהממת. הפרויקט נקרא "עד 100" ובו עשרה רעיונות למתנות / שדרוגים לחג, את רובם אפשר להכין לבד, בעלות של עד 100 ש"ח. אני מוניתי על התחום המתוק. יש לא מעט דברים שאפשר לעשות עם החמודים האלה. להציב אחד על כל צלחת, עם תווית שם לכל אורח לסימון מקומות הישיבה. לפזר מהם על השולחן לקישוט ונשנוש, ועליהם ברכות שנה טובה או חג שמח. להגיש לקינוח, עם או בלי קפה או להביא אתכם, מסודרים על צלחת לבנה, כמתנה למארחים. הרבה אפשרויות, ממתק מרשים אחד: כדורוני עוגת דבש עם רמיזות תפוחיות, מצופים שוקולד לבן וארוזים בחגיגיות. וזה כל כך פשוט וכיף להכנה, שזה כמעט לא הגון.
באופן רגיל, הייתי נותנת מתכון לעוגת דבש ומתחילה מהכנת העוגה. אבל ערב חג... למי יש זמן? במיוחד כשעוגת דבש כדאי להכין יום-יומיים מראש. ובכל מקרה מפוררים את העוגה ומוסיפים לה טעמים ומצפים בשוקולד לבן, כך שלא חובה שתהיה עוגת דבש אלוהית. לכן (גם אני לא האמנתי על עצמי בהתחלה), השתמשתי בעוגת דבש פשוטה וקנויה. אל תספרו לאף אחד...
את העלויות חישבתי לפי מחיר של אריזה שלמה, גם אם לא תשתמשו בכולה. לכן – מלבד השוקולד, יש לכם כמויות מספיקות להכפלת המתכון עד פי ארבע. אם מכפילים כמויות, אין צורך בהכפלת כמות השוקולד לציפוי. תוספת של 50 גר' על הכמות הבסיסית תספיק, כך שכמות כפולה תעלה רק 4.70 ₪ יותר. (להכפלה של יותר מ-2, תצטרכו גם עוד צלופן ומקלות). 




יום שבת, 17 בספטמבר 2011

סורבה גזר וסימני החג



גזר הוא אחד הסימנים הכי מוכרים. "קרע רוע גזר דיננו". יש, כמובן, יותר מדרך אחת להכין גזר. סוגי סלטים שונים, מבושל, חי או... מה דעתכם על סורבה? נשבעת לכם, הגזר הוא אותו גזר. את הסורבה אפשר להגיש עם סימני החג בתחילת הארוחה, כמנת ביניים מרעננת או כקינוח.
חוץ מגזר, ישנם עוד סימנים רבים. בכל עדה נהוגים סימנים מעט שונים בעיקר בשל השפות השונות שבהן שמות שונים לכל פרי וירק. לקראת החג, אני מגישה לכם את הכוכבים הגדולים של סימני החג בעדות השונות.
(ומיד אחריהם - המתכון לסורבה).

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

סימנים של שינוי


סוף הקיץ, כמעט ריח של סתיו באוויר. רק סימנים קטנים...

הגיגים נוגים...
לאט לאט אני מתחילה לחזור. לחזור לשגרה, לחזור למסלול, לחזור לעבודה שוטפת. האפונה העדינה כבר בת ארבעה חודשים! במחשבה שניה, חשבתי שזה לאט לאט, אבל פתאום הבנתי שכל כך שכנעתי את עצמי שיש לי זמן וחופשת לידה, עד שאמרתי "כן" בלי לחשוב יותר מדי לכמה פרויקטים לחוצים ועכשיו אין לי לא זמן ולא חופשה. ופתאום גיליתי כמה התגעגעתי לזה. תיכף ראש השנה ולא יכולתי להשאיר אתכם בלי שום דבר לכבוד החג.

יום שבת, 21 במאי 2011

התחלות חדשות


בשעה שש עשרים וארבע בבוקר, ביום שלישי, מעט אחרי שצפינו בשמיים מכחילים באור הזריחה, חיינו השתנו בפעם השלישית. למרות שכבר היינו שם פעמיים, למרות שחשבנו שאנחנו יודעים למה לצפות ולמרות חודשי ההכנה וההתכוננות, למרות... הרגע הזה הוא חד פעמי, בלתי ניתן לתפיסה, כזה שאי אפשר להיות מוכנים אליו באמת. רגע של אושר מזוקק, התרגשות שעולה על גדותיה, רגע שקיים רק פעם אחת. לראות אותה בפעם הראשונה... הבנה שאינה באמת מובנת שנוצרו בתוכי חיים חדשים, שהיא חצי אני וחצי הוא. הנשימה נעתקת והלב מתמלא ברגש שקיים אך ורק ברגע הזה, אך ורק בשביל הילדה הזו. כמו שכל תינוק ותינוק שונים זה מזה, כך רגעי הלידה שלהם, שמתקיימים לשניות בודדות, שונים ומובחנים, קסומים ומפליאים באופן ייחודי. כמו טביעת אצבע המוטבעת מעתה בעולם ובקיום שלי ושלו, מן שקע קטן ורך שמתאים בדיוק לנשמתה של התינוקת שזה עתה הגיחה לאוויר העולם. קטנה, עדינה, רכה ומושלמת.

יום ראשון, 17 באפריל 2011

היום יום הולדת - טור גליון אפריל, דרך האוכל

ניסן (המוכר לחלקכם כאפריל) הוא החודש שבו אני נוטה לקטר על יום ההולדת שלי. הוא חל בליל הסדר ואני נהנית להחמיץ פנים בנוגע לתאריך הזה מעל כל במה אפשרית. השנה, גם בטור של חודש אפריל בדרך האוכל. חג שמח!